ביהמ"ש דחה תביעה שהוגשה נגד לקוחות המשרד וקבע כי כי הבעלות על הזכויות בחברה נשוא התובענה, לרבות הזכויות בדירה המהווה את הנכס היחיד של החברה, היא של המנוחה

תובענה למתן פסק דין הצהרתי שהוגשה נגד לקוחות המשרד, במסגרתה עתרו התובעים למתן פסק דין המצהיר כי הינם הבעלים של חברת ש.א. בע"מ ומשכך הם הבעלים של נכס המקרקעין המהווה דירה הרשומה על שם החברה.

מדובר בדירה שעפ"י הטענה שימשה את המנוח למפגשים עם אהובותיו. לקוחות המשרד (הנתבעים 1-3) הם ילדי של מנוחה שהייתה בקשר עם המנוח (על טיבו חלוקים הצדדים). התביעה הוגשה בקשר לעזבון המנוחה, לרבות בנוגע לדירה, נוכח טענת ילדי המנוחה כי הדירה אינה חלק מעזבונה של המנוחה באשר זו החזיקה בה בנאמנות עבור הנתבע 1.

התובעים, הגישו תביעתם מספר חודשים לאחר פטירת המנוח, בטענה כי מאז ביצוע עסקת רכישת הדירה ורישומה ע"י המנוח ע"ש החברה לא נעשה כל שינוי בבעלות בחברה ובדירה והיא נותרה בבעלות המנוח.

ביהמ"ש דחה את התביעה ונקבע כי הדירה הינה בבעלות עזבון המנוחה.

על פסה"ד הוגש ערעור ע"י התובעים לביהמ"ש המחוזי בו לא ניתנה הכרעה לגופו של עניין, אולם הצדדים הגיעו להסכמה כי ישולם סכום 375,000 ₪ ובכך תמו טענות הצדדים.

מס' הליך: תמ"ש 28325-10-14
תאריך פסה"ד: 1.5.16
ערכאה שיפוטית: כב' ביהמ"ש לענייני משפחה תל אביב יפו, מפי כב' השופט י. אליהו