ביהמ"ש דחה תביעה שהגיש בעל נגד אשתו (לקוחה במשרד) בעניין נכסים אותם צברה שלא במהלך הנישואין, וכן נכסים שקיבלה בירושה ובמתנה ממשפחתה

הצדדים נישאו בשנת 2014 ונולדה להם ילדה משותפת.

לאחר שיחסיהם עלו על שרטון, פתחו בהליכי גירושין, רכוש, משמורת ומזונות קטינה.

לעניין תביעת הרכוש – הבעל תבע נכסים חיצוניים, שחלקם נרכשו על ידי האישה וחלקם ניתנו לה במתנה/ירושה לפני נישואי הצדדים.

לצורך בחינת השאלה האם התמלאו התנאים לקיום "דבר מה נוסף", בחן ביהמ"ש את התנאים שנקבעו בפסיקה, לרבות האם הנכס שימש כדירת מגורים, משך חיי הנישואין, תשלומי משכנתא, השקעות כספיות מכספי הצדדים וכו'. כל אחד מהמבחנים הנ"ל וכל אחת מטענותיו של הבעל – נדחו.

ביהמ"ש פסק כי הבעל לא הציג כל ראייה אובייקטיבית להבטחת השיתוף בנכסי האישה,  וקבע כי עדותו אינה מהימנה.

ביהמ"ש הורה על דחיית התביעה לשיתוף בנכסים חיצוניים – 3 דירות וכספי ירושה.

מס' הליך: 72508-06-20
תאריך פסה"ד: 23.1.22
ערכאה שיפוטית: כב' ביהמ"ש לענייני משפחה פתח תקווה, מפי כב' השופטת א. נוס